אורלי שמואלי – שלושה שירים

של מי הילד הזה

חאלב 2016

אֲנִי הַבֻּבָּה בְּאַרְגַּז הַחוֹל שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה,

נֶהֱדַפְתִּי מֵחַלּוֹן בֵּיתִי, הִתְגַּלְגַּלְתִּי בָּרְחוֹב

בְּגִצֵּי הָאָבָק וְנוֹצוֹת הַזְּכוּכִית.

רָעֲדָה אֲדָמָה

הָעִיר נִתְלְשָׁה מֵאֲבָנֶיהָ

כְּמוֹ עַיִן תְּלוּיָה עַל אֵין פָּנִים.

 

שֶׁל מִי הַיֶּלֶד הַזֶּה

שֶׁהָאָבָק אָבִיו וְאִמּוֹ,

שֶׁפָּנָיו שְׂרוּפוֹת,

שׁוֹאֶלֶת הַהִיסְטוֹרְיָה.

 

בֵּין רַעַשׁ לְרַעַשׁ

אֲנִי נִלְפָּת בְּאַבְנֵי רְחוֹב,

בֵּין בִּיבִים פְּעוּרִים, בְּתוֹךְ הֶעָשָׁן

אַף פֶּה אֵינוֹ קוֹרֵא בִּשְׁמִי

עֵינֵי הַמֵּתִים נִנְעָצוֹת בִּי.

 

אֵין עוֹד עֵצִים לִתְפֹּס מַחֲסֶה,

רֵיחָם הַשָּׁחוֹר נוֹפֵל עַל שְׂעָרוֹ

גִּבְעוֹת עֵינָיו אֵפֶר.

שֶׁל מִי הַיֶּלֶד הַזֶּה,

שֶׁצּוֹעֵק בֵּין הֶחֳרָבוֹת, שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם,

שׁוֹאֶלֶת הַהִיסְטוֹרְיָה.

אוּלַי אַתָּה אָחִיו שֶׁל הוֹרְבִינְק

הַיֶּלֶד שֶׁל אַוְּשְׁוִיץ

שֶׁתָּעָה בַּזְּמַן?

 

וְאֵין צִפֳּרִים לַחֲזוֹת בַּמּוֹפָע.

בְּדֶּלֶף צִנּוֹרוֹת

נִשְׁפֶּכֶת עִיר הַמֵּתִים מִבָּתֶּיהָ

רוֹתַחַת, שִׁבְרֵי חַלּוֹנוֹת.

שֶׁל מִי הַיֶּלֶד הַזֶּה?

 

אֲנִי הַבֻּבָּה בְּאַרְגַּז הַחוֹל

צוֹעֵק מָא-מָא

מִגְּרוֹנִי הַחַי.

 

אתה יוצא

 

אַתָּה יוֹצֵא מִכָּאן,

חוֹלֵף עַל פְּנֵי עֵץ הַלִּימוֹן הַזּוֹהֵר

אֲנִי יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ

אֶת יָדִית הַשַּׁעַר עִם הַבֹּרֶג הָרוֹפֵף,

לִרְאוֹת מִבַּעַד לַחֲרַכֵּי הַתְּרִיס

אֶת תְּכֵלֶת חֻלְצָתְךָ

וּמְנִיפַת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ נִפְתַּחַת

לְשָׁלוֹם.

כְּשֶׁיָּצָאתָ מִכָּאן

תְּנוּעוֹת הַחַיִּים דָּמְמוּ,

פֵּרוּרֵי הַכַּעַךְ שֶׁבָּצַעְתָּ,

רֵיחַ אֲרוּחַת הַבֹּקֶר.

 

מקיץ

 

מֵקִיץ עִמִּי הַכְּאֵב

מַבִּיט בִּי מִן הָרְאִי

שָׁט בְּכוֹס הַקָּפֶה שֶׁל הַבֹּקֶר

שׁוֹקֵעַ אֶל סִדְקֵי הַמַּחְשָׁבוֹת.

מְגַלֶּה לִי אֶת הַקְּרָעִים

בְּתוֹךְ הַצְּחוֹק, אוֹמֵר לִי

אַתְּ לְבַד.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
אהבתי
Please reload

Please reload

Please reload

Please reload