ארז שחר – שני שירים
*
אַתְּ שְׁכִינָה בְּמַעֲרֶכֶת הַסְּפִירוֹת שֶׁל הַיְּחָסִים בֵּינֵינוּ.
מַרְאָה חַסְרַת אוֹר מִשֶּׁלְּךָ.
מְכָל רֵיק הַנּוֹעָד לַמִּלּוּי.
בִּלְעָדַיִךְ אֵין הִשְׁתַּקְּפוּת
שֶׁל אוֹר.
בִּלְעָדַיִךְ לֹא תְּתֻקַּן
אֲפִלּוּ
צַלַּחַת
חַרְסִינָה
אַחַת בַּמִּטְבָּח.
בִּלְעָדַיִךְ אֵיךְ יְתֻקַּן הָאֵל הַמְּנֻתָּץ
שֶׁל מַעַרְכוֹת הַיְּחָסִים הַשְּׁבוּרוֹת.
*
בֵּין יְעָרוֹת יְרֻקִּים עוֹלְצִים
כְּבִישׁ חָלָק אָפֹר
כְּמַסְרֵק מִסְתַּלְסֵל בֵּין שְׂעָרוֹת צוֹחֲקוֹת
מְשַׁנֵּן שִׁנָּיו בִּקְצוֹתֵיהֶן בִּצְחוֹקָן הַמִּזְדַּהֵר, מִתְעָרֵב, מְבַקֵּשׁ
לַחְטֹא בְּזֹהַר גּוֹפָן.
בִּתְמוּרָה הוּא נוֹתֵן
קַו דַּק
שֶׁל תִּחוּם לַיֹּפִי