דניאל באומגרטן - שלושה שירים

כיכר

לֹא הָיִיתָ מוּכָן עַל אַדְנֵי הַזִּנּוּק כְּשֶׁהַיְּרִיָּה נִשְׁמְעָה:

"תִּתְעוֹרֵר, דָּבָר נוֹרָא קָרָה,

רָבִּין נִרְצַח" אִמְּךָ אָמְרָה

וְיָצְאָה מֵהַחֶדֶר.

שָׁכַחְתָּ לְהֵרָשֵׁם לַהַסָּעָה לָעֲצֶרֶת בַּלּוּחַ בַּחֲדַר הָאֹכֶל

וּכְשֶׁנִּזְכַּרְתָּ הָאוֹטוֹבּוּס הָיָה מָלֵא

"יִהְיוּ מַסְפִּיק אֲנָשִׁים": הוֹצֵאתָ אֶת עַצְמְךָ מֵהַקָּהָל.

בַּיָּמִים הַבָּאִים דִּבְּרוּ כֻּלָּם עַל רָבִּין וְהַשָּׁלוֹם

אֲפִלּוּ בְּשִׁעוּר מָתֶמָטִיקָה

וּבְשַׁבָּת קוֹלוֹת תּוֹכֵחָה גִּיְּסוּ אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה,

בָּעֶרֶב הַהוּא הַכִּכָּר הִתְיַרְחָה לָעַד בְּעֵינֶיךָ:

תָּמִיד מְכִילָה אֶת הֶעְדֵּר אֲנָשֶׁיהָ.

לֹא הֶעֱלִיתָ בְּדַעְתְּךָ שֶׁתָּגוּר כַּמָּה רְחוֹבוֹת מִכָּאן

בְּדִירַת פַּרְטֵר דַּיָּה לְאַהֲבָה בִּלְבַד

לֹא חָשַׁבְתָּ שֶׁהָרְחוֹבוֹת יַקְווּ אֲנָשִׁים רַק לְקַיִץ אֶחָד.

לֹא הָיִיתָ יֶלֶד נֵרוֹת

הָיִיתָ יֶלֶד הַפְגָּנוֹת

וּכְשֶׁבָּאתָ לְעַצְרוֹת הַזִּכָּרוֹן

(הַפְּעִילִים קָרְאוּ לַהֵן "פֶסְטִירָבִּין")

לְעַגְתֶּם לַנִּזְכָּרִים פַּעַם בְּשָׁנָה:

לֹא הֵבַנְתֶּם אֶת טִרְדּוֹת הָעֲבוֹדָה וְחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק

לֹא הֵבַנְתֶּם אֶת מַכְבֵּשׁ הַיֵּאוּשׁ וְהַמַּחֲנָק

לֹא חֲשַׁבְתֶּם שֶׁמִּשָּׁנָה לְשָׁנָה זֶה הוֹלֵךְ וּמִתְנַוֵּן

שֶׁמִּשָּׁנָה לְשָׁנָה תַּהַפְכוּ לְהֶם.

עַכְשָׁו מֻקְרָן עַל מַרְצְפוֹת הַכִּכָּר דְּיוֹקָן הַמַּנְהִיג הַנִּבְחָר

אֲנָשִׁים חוֹלְפִים עַל פָּנָיו מְזֻלְעָפוֹת הָרַהַב

מַשְׁלִים עַצְמָם שֶׁהֵם בְּמַחְשְׁבוֹתָיו.

ביום שאחרי הפיגוע

(11.11.14)

בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי הַפִּגּוּעַ

הַיְּרָקוֹת נוֹתְרוּ בְּסֵדֶר מוֹפְתִי אֵצֶל הַיַּרְקָן הָעֲרָבִי

לֹא אָמַרְנוּ דָּבָר

אַךְ מִפְגָּשׁ מַבָּטֵנוּ הוֹדָה:

אֲנַחְנוּ אֶזְרְחֵי מְדִינָה שֶׁטֶּרֶם נוֹסְדָה.

סירקוזה (בית הקברות הימי)

הֵסַבְתִּי לְאָחוֹר אֶת תָּכְנִיּוֹת הַטִּיּוּל הַסִיצִילְיָאנִי

כְּשֶׁבְּצָהֳרֵי הַיּוֹם בִּקַּשְׁתָּ לְרַעֲנֵן אֶת גּוּפְךָ

לֹא יִשְׁווּ מִזְרְקוֹת בֵּרְנִינִי

לְמַרְאֶה הַיָּם הַשּׁוֹטֵף אֶת פְּלַגְךָ,

מָה לְךָ יוֹתֵר מִפְּעִימַת אָהוּב בְּנַפְשְׁךָ?

מָשִׁיתָ כַּדּוּר שֶׁנָּפַל בְּמִשְׂחָק הַיְּלָדִים עַל הַמֵּזַח

וַחֲלוֹמוֹתַי הִפְלִיגוּ אֶל אֹפֶק זַךְ

אַךְ בַּלַּיְלָה הִפְנִין טִיּוּלֵנוּ כְּשָׁמוּר בְּצִדְפָּה -

בַּנָּמֵל דָּלוּ נִצּוֹלֵי סְפִינָה טְרוּפָה.