יערה בן־דוד – שני שירים
גג / תכולת בית
1.
בְּבּוּדְגַנְיָה וַאס לִפְנֵי הַחֹרֶף,
חוֹטֵב הָעֵצִים הַשַּׁתְקָן מוֹשֵׁחַ בַּשֶּׁמֶן אֶת הָעֵץ הַיָּבֵשׁ
שֶׁל בֵּית הָעֵץ בַּכְּפָר
עַד שֶׁיַּסְמִיק וְיַאֲרִיךְ יָמִים גַּם אַחֲרָיו.
כָּאן אֲנִי דַּיֶּרֶת קֶבַע בַּמִּלָה, בַּמְּפֻצָּל, בְּבַית הַקָטֵן וְגָּדֵל חֲלִיפוֹת.
נְקוּדוֹת הַחִכּוּךְ שֶׁבִּי בְּהַמְתָּנָה
שֶׁתִּגַּע בִּקְצֵה הַצִּפּוֹרֶן,
שֶׁתָּקִיז מֵאֲבָנִים רַכּוֹת.
2.
כֶּתֶם לֵידָה שֶׁל אַהֲבָה וְקוֹלָהּ בַּבַּיִת שֶׁהִשְׂכַּרְתִּי,
שָׁם יוֹדְעִים דַיָּרַי
יַד הַמִּקְרֶה זָרְקָה אוֹתָם לְכָאן
וְהַזְּמַן הַהוּא -
עֵשֶׂב פֶּרֶא לְאַחַר הַגֶּשֶׁם
מַגַּע הַבּוֹץ וְרֵיחוֹ הַמְשַׁכֵּר
הִגִּיעַ עַד הֲלוֹם.
אילו
מֵהָרוּחַ עַל פְּנֵי תְּהוֹם
סִדַּרְתִּי לִי מַצָּע.
אִלּוּ הָיִיתָ כָּאן לִבְנוֹת אֶת דִּבּוּר הֶעָלֶה
בְּהֶנֶף אֶחָד
הָיִיתִי אוֹצֶרֶת נְשִׁימָה נֶעֱתֶקֶת
וְאוּלַי הָיִיתִי אַחֶרֶת.
אִלּוּ יָצָאתִי לִקְרָאתְךָ וְהִגַּעְתִּי
הָיִיתִי מְכֻרְבֶּלֶת עֶרֶב חַם יָרֹק–עָד.