לילך גליל – שני שירים

תפילת הדרך

בּוֹאוּ נִהְיֶה לֹא מַתְאִימִים

נִהְיֶה שׁוֹנִים וּמוּזָרִים,

נִתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב בְּלִי תַּחְתּוֹנִים.

בּוֹאוּ נִהְיֶה עְרֹמִים, נִשְׁלַח לְשׁוֹנוֹת תְּשׁוּקָה

לַאֲוִיר הֶהָרִים, נֶחֱצֶה אֶת הַכְּבִישׁ כְּשִׁכּוֹרִים,

נִתְלַעֲלֵעַ מִשָּׂפָה לְשָׂפָה, מְדָּדִים

מִן הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁכָּךְ תָּמִיד הָיָה,

דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה, גַּם לֹא הַמַּהוּת

הַמְּכֹעֶרֶת

הַמָּרָה

הָעֲקָרָה,

נְגַלְגֵּל אֶת הַנֶּפֶשׁ כַּדּוּרִים כַּדּוּרִים

נִחַתִים עַל דְּפָנוֹת הַחַיִּים,

נְשַׂחֵק אִתָּם סְקְווֹשׁ,

נַחְטִיא וְנִכְבֹּשׁ

אֶת יִצְרֵנוּ הַטּוֹב, אֶת יִצְרֵנוּ הָרַע,

עַד שֶׁנִּהְיֶה לְזָרָא

בְּעֵינֵינוּ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאֶינוּ

וְנִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ

כִּי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

מֵעוֹלָם לֹא הָיָה.

האגם הכחול באלפים השווייצרים, מאי 2017 1.

הַנֶּפֶשׁ מְלֵאָה.

נִתְּנוּ לָהּ חֲמִשָּׁה יָמִים לַחֲגֹג

וְאֵין הִיא מְבַקֶּשֶׁת עוֹד.

2.

אֲנִי שְׂרוּעָה עַל הָעֵשֶׂב הָרַךְ וְצוֹפָה;

בִּתִּי הַקְּטַנָּה בּוֹנָה אִישׁ שֶׁלֶג, עַל אַף שֶׁשָּׁכַחְנוּ אֶת אַף הַגֶּזֶר לְמַטָּה.

הַגְּדוֹלָה מִתְבּוֹדֶדֶת עַל הַגִּבְעָה מִמּוּל, אוּלַי כּוֹתֶבֶת שִׁיר.

הַבֵּן מְדַשְׁדֵּשׁ בַּמַּיִם הַקְּפוּאִים, מַחְשְׁבוֹתָיו וַדַּאי פּוֹגְשׁוֹת אֶת שֶׁלִּי.

וְאַתָּה, שֻׁתָּפִי לַדֶּרֶךְ, שֶׁהוֹשַׁטְתָּ לִי יָד כְּשֶׁהִדַּלְדֵּל הַחַמְצָן בַּגְּבָהִים,

נוֹגֵעַ בַּעֲנָנִים. הֵם נָחִים בִּדְמָמָה עַל פִּסְגּוֹת הֶהָרִים. לְבָנִים.

נִכְנָעִים.

3.

אֵלּוּ הֵם פְּנֵי הָאֹשֶׁר.

אֲנִי מַבִּיטָה בָּהֶם

וְהֵם בִּי.