דָלִילה מסל גורדון – שני שירים

כרבול

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הָאִשָּׁה שֶׁבְּתוֹכִי

שֶׁיֵּשׁ לָהּ פִּטְמָה מִבַּד

מִשּׁוֹשַׁנַּת בַּד קְטַנָּה

וְזַעֲרוּרִית לְתָמִיד

וְשָׁד עָגֹל

שֶׁמְּשֻׂרְטָט בִּמְחוּגָה דִּמְיוֹנִית

אֲבָל מִפּוֹרְצֶלָן

וְשֶׁהִיא כֻּלָּהּ עֲגֻלָּה

וּמִפּוֹרְצֶלָן

כְּקוּמְקוּם עִם זַרְבּוּבִית

שֶׁמִּשְׁתַּלַּחַת מִתּוֹכָהּ בְּקֶּסֶם

וְשׁוֹפֶכֶת חָלָב

וְצִפּוֹרִים טוֹבוֹת

וְשֶׁיֵּשׁ לָהּ רַק עַיִן טוֹבָה

וְזַעֲרוּרִית כִּנְקֻדָּה

שֶׁרוֹאָה רַק אֶת הַטּוֹב בָּעוֹלָם

וּמְקַבֶּלֶת אוֹתוֹ אֶל תּוֹכָהּ.

הכלב של מכשפת הגלקסיה

הָיְתָה פַּעַם מְכַשֵּׁפָה אֲיֻמָּה

שֶׁהָיְתָה בְּעֶצֶם כְּלוּם גָּדוֹל

וּשְׁתַלְּטָנִית.

לֹא הָיָה לָהּ שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם הָאֲמִתִּי

כִּי הָיְתָה מְכַשֵּׁפָה בַּי דֶפִינִישֶׁן

לָכֵן עָזְבָה אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ

וְעָבְרָה בַּהֲלִיכָה לִיקוּם מַקְבִּיל

אֲבָל קֹדֶם הִפִּילָה בִּבְעִיטָה הַר

כְּכֶלֶב

וְשָֹמָה לוֹ פָּנִים שֶׁהֵכִנָה בִּמְכוֹנָה לַהֲכָנַת פַּסְטָה

עִם גַּלְגֶּלֶת.

הֵכִינָה פָּנִים מִמַּרְצִיפָּן

בְּפְּרוֹפִיל

עִם שְׁנֵי סַנְטֵרִים מְחֻדָּדִים,

אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה

וְעִם זָנָב מִתְנַפְנֵף לְאָחוֹר

כְּמוֹ מַגֵּב שֶׁל מְכוֹנִית

אֲבָל שֶׁל מְכוֹנִית רְגִילָה

וְלֹא שֶׁל מְכוֹנִית סִירֶנָה

שֶׁהִיא מְכוֹנִית שֶׁיֵּשׁ לָהּ זְנַב בַּת-יָם -

זְנַב סִירֶנָה

וְתֶדֶר שֶׁמְּשַׁגֵּעַ אֶת הַכְּלָבִים.

וּבִקְצֵה הַזָּנָב מִתְנַפְנֵף הַמַּגֵּב-יָרֵחַ -

יָרֵחַ חָסֵר שֶׁהִקְטִינָה

בְּכִשּׁוּף רָגִיל.

וְקָשְׁרָה לוֹ חוּט לַצַּוָּאר

אֲבָל לֹא חוּט אָרִיאַדְנֶה

וְלֹא חֶבֶל תְּלִיָּה

(בִּשְׁבִיל לִתְלוֹת אֶת עַצְמוֹ מִבֶּרֶז

בְּגֹבַהּ שְׁמוֹנִים סֶנְטִימֶטֶר)

וְלֹא חוּט מִצֶּמֶר

שֶׁמּוֹבִיל דְּבָרִים

אֶל לֵב הַדְּבָרִים

אֶלָּא חוּט דֶּנְטָלִי

אוֹ לְחִלּוּפִין חוּט סְתָם.

וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ בְּרַחֲבֵי הַגָּלַקְסְיָה

עַל שְׁבִיל

כְּבַיַּעַר

אוֹ שֶׁמָּא בַּיַּעַר

עַל שְׁבִיל חֲלָבִי לְמַרְאֶה

וּכְאֶל תּוֹךְ צִיּוּר

עִם פֶּרְסְפֶּקְטִיבָה

עַד שֶׁקָּטַן

לְתָמִיד.