מתי שמואלוף - שלושה שירים

אני מכיר אישה אחת

אֲנִי מַכִּיר אִשָּׁה אַחַת שֶׁנָּתְנָה לִי מוֹלֶדֶת בְּנִשְׁמָתָהּ,

אֲנִי מַכִּיר אִשָּׁה אַחַת שֶׁהָפְכָה לְמִשְׁפַּחְתִּי

אֲנִי מַכִּיר אִשָּׁה אַחַת שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיהָ בְּשָׂפָה עַתִּיקָה, בִּכְדֵי לוֹמַר לָהּ דִּבְרֵי

אַהֲבָה חֲדָשִׁים מִדֵּי יוֹם, וְהִיא מַקְשִׁיבָה לַמּוּסִיקָה שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת

וְרוֹקֶדֶת בִּצְחוֹקָהּ

וּמְעוֹפֶפֶת אוֹתִי מֵעַל לָעִיר, כְּמוֹ רֶשֶׁת פַּרְפַּרִים, שֶׁמְּנַסָּה לִתְפֹּס עֲנָנִים בְּעַיִן שֶׁל יַלְדָּה

הִיא מוֹזֶגֶת אוֹתִי מִבַּקְבּוּק לְבַקְבּוּק, שֶׁל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ

הִיא הַפַּסְפּוֹרְט אֶל הַדִּמְיוֹן

הִיא הַגְּבוּל לַשִּׁגָּעוֹן

הִיא הַהָיי הַגָּבוֹהַּ, הִיא הַבְּלוּז הָאָפֵל,

הִיא נוֹתֶנֶת לִי שֶׁקֶט, וּסְעָרָה

מַרְגִּישָׁה בִּי רֶחֶם יֶלֶד, וְגַם רֶחֶם יַלְדָּה

הִיא מַסָּע מִתּוֹךְ הָאֱלֹהוּת, אֶל תּוֹךְ הַסַּפְקָנוּת

טוֹעֶמֶת אֶת הָאֱמוּנָה, וּמִתְמַכֶּרֶת לְשִׁכְרוּת

מַבִּיטָה בְּעֵינֵי הַהִיסְטוֹרְיָה עִם פַּחַד, וּבְלִי גַּאֲוָה

לוֹעֶגֶת לִלְאֻמִּיּוּת, וְיוֹצֵאת לְהַפְגָּנָה לְלֹא בְּעָיָה

אֲנִי מַכִּיר אִשָּׁה אַחַת שֶׁהֶחְזִירָה בְּתוֹכִי נְשִׁימָה

בְּחֶמְלָה רַבָּה,

אֱמוּנָתָהּ.

לדבר עם המתים בשפה של כוכב נוצץ בלילה שחור

נָדָב, הִבַּטְתִּי בַּיָּרֵחַ הַמָּלֵא וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתְךָ נִגּוּן שֶׁל גִּיטָרָה, שֵׂעָר אָרֹךְ, פֵּאוֹת עָבוֹת, פָּנִים שְׁקוּעוֹת, שְׂרִידֵי חָצְ'קוּנִים, יָדַיִם שְׂעִירוֹת רָזוֹת, שַׁרְשֶׁרֶת כְּסוּפָה מִכִּיס לְכִיס, עוֹר לָבָן תַּחַת גִּ'ינְס קָרוּעַ, חֲשֵׁכָה בַּחַדְרוֹן שֶׁלְּךָ בְּזִכְרוֹן וַאֲנִי מְחַכֶּה לַנִּגּוּן שֶׁלָּנוּ שֶׁיָּאִיר אֶת מָה שֶׁאָבַד אֵיךְ אָמַרְתָּ לִי שֶׁהַגִּיטָרָה תִּשָּׁאֵר לָנֶצַח, כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת "הוֹטֶל קָלִיפוֹרְנִיָה," וְהִיא בֶּאֱמֶת נִשְׁאָרָה לְעוֹד כַּמָּה שָׁנִים,

כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה כָּאן אִתִּי עַכְשָׁו, הַשֵּׂעָר הַכָּתֹם שֶׁלְּךָ מִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ בְּחוֹף הַסְּטוּדֶנְטִים בְּחֵיפָה, כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי לֹא לְהַתְחִיל עִם הַאֶקְסִית שֶׁלְּךָ וְהַיּוֹם אֵיפֹה אַתָּה? הַאִם אַתָּה מְנַגֵּן אֶת הַשָּׁמַיִם? נוֹתֵן סוֹלוֹ נִצְחִי בַּמְּצוּלוֹת שֶׁלָּקְחוּ אוֹתְךָ, בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, מַיִם מְקֻלָּלִים, לְעוֹלָם לֹא אֶסְלַח לָהֶם, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְפַּיֵּס אִתָּם? אֵיךְ?!

נָדָב, אִם הָיִיתָ קוֹפֵץ עַכְשָׁו לְעוֹלָמִי, הָיִינוּ בֶּטַח שׁוֹכְבִים שָׁעוֹת לִלְמֹד מֵאֵיפֹה הַמּוּזִיקָה נוֹלֶדֶת, וְאֵיךְ מִלָּה הוֹפֶכֶת לִצְלִיל אֲנִי לֹא שׁוֹכֵחַ, אֵיךְ אָמַרְתָּ לִי "לֹא לְדַבֵּר בִּזְמַן שֶׁהַמּוּסִיקָה מִתְנַגֶּנֶת," שָׁכַחְתָּ לְהַזְהִיר אוֹתִי מֵהַטֵּרוֹר שֶׁל הַזִּכָּרוֹן הָאָרוּר בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ אֶפְגֹּשׁ אוֹתְךָ, תְּקַבֵּל חֲתִיכוֹת חֲתוּכוֹת מִלִּבִּי, הַגַּעְגּוּעִים כְּמוֹ מַסּוֹר, לֹא יִתְּנוּ לָשִׁיר לְהִתְמַלֵּא כְּמוֹ יָרֵחַ מָלֵא

השילוש הלשוני הקדוש

אֵיזֶה תַּעֲנוּג, לְדַבֵּר שָׁלוֹשׁ שָׂפוֹת בְּמִשְׁפָּט אֶחָד אַחַת שְׂפַת קֹדֶשׁ שְׁתַּיִם שְׂפַת אֲהוּבָה שָׁלוֹשׁ שְׂפַת שִׁירֵי הַרוֹקֵנְ'רוֹל [שֶׁמְּעַרְבֶּבֶת אֶת הַכֹּל בְּמִיקְסֶר] תֵּן לְעַצְמְךָ לִפֹּל אֶל תּוֹךְ שְׁלוֹשָׁה פְּרָחִים שְׁלוֹשָׁה עֲנָנִים שָׁלוֹשׁ יַבָּשׁוֹת שָׁלוֹשׁ אֲהָבוֹת