ניקולא יוזגוף-אורבך – שלושה שירים

צלקות זיכרון

 

בִּשְׂדֵה הַזְּכוּכִיּוֹת בְּמִטְבָּח אִמִּי

נִיטָּע זַעַם רָב שֶׁהֻשְׁקָה בְּאֶגְלֵי פַּחַד

וּבְדָם רַגְלַיִים יְחֵפוֹת.

 

שָׁנִים הִלְּכָה אִמָּא בֵּינוֹת הַשְּׁבָרִים וְהַצְּרָחוֹת בִּשְׂדֵה הַזְּכוּכִיּוֹת.

תָּרָה חֲפוּיַת רֹאשׁ אַחַר נִצְנוּצֵי תִּקְוָה וּרְסִיסֵי נֶחָמָה

עַד

הָפְכָה אִמָּא בְּעַצְמָהּ לִשְׂדֵה זְכוּכִיּוֹת

וְדָם הָרַגְלַיִם הַיְּחֵפוֹת

הָיָה לְנָהָר בּוֹ שָׁטוּ תְּחִינּוֹתֶיהָ

בּוֹ חָתַרְנוּ לְמַעֲנָהּ בִּמְשׁוֹטֵי זְרוֹעוֹתֵינוּ

בְּכָל לַהַט יַלְדוּתֵנוּ

עַד נִזְדַּקְּנָה וְנוֹתְרָה רְסִיס זִהֲרוּרִי

מִמָּה שֶׁהָיְתָה

וּמִשְּׂדֵה הַזְּכוּכִיּוֹת בַּמִּטְבָּח

נוֹתַרַק זַעַם אִלֵּם.

 

התגלות

 

בְּהַגִּיעִי לְמִצְווֹת

עֵת דָּרְשׁוּנִי לְהִתְעַטֵּף בְּטַלִּית

וְלִכְבֹּל הַנֶּפֶשׁ לִרְצוּעוֹת עוֹר

(כְּאוֹת לְבַגְרוּתִי)

קָרָא הַנָּבִיא בִּשְׁמִי וְטַלְטְלָהּ עַזָּה

אָחֲזָה בִּי.

קוֹל מָתוֹק שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי

קוֹל שֶׁהִכִּיר כָּל חֻלְשׁוֹתָי

הִכְנִיעַנִי בְּלַחַשׁ מִלּוֹתָיו

בְּעָסִיס צוּף סוֹדוֹתָיו

שֶׁשִּׁנּוּנִי עַד בִּלְתִּי הַכֵּר.

 

בְּהַגִּיעִי לְמִצְווֹת

בָּחַר בִּי הַנָּבִיא וְהָיִיתִי לִבְנוֹ

לְמֶשֶׁךְ יְמָמָה שֶׁהָיְתָה לִי כְּאֶלֶף שְׁקִיעוֹת

וְכָל יַהֲדוּתִי הַחֲשׂוּפָה, הַמְּדַמֶּמֶת - נִמְחֲתָה                   

וְכָל זִכְרוֹן הָרְדִיפוֹת וְהַפּוֹגְרוֹמִים נָמוֹג וְרַק

קוֹל הַנָּבִיא נִשְׁמָע בְּאָזְנַי

פִּלֵּס דַּרְכּוֹ כְּכוֹבֵשׁ לָמוּד

בְּהַתְסִיסוֹ דָּמִי וּבְּהַרְחִיבוֹ עוֹרְקָי

עַד בּוֹאוֹ לִבַּת הַנֶּפֶשׁ

שָׁם – מְצָאַנִי

שָׁם אֲסָפַנִי לְחֵיקוֹ.

 

דעה צלולה

 

בַּחֹשֶׁךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבֵּין עִפְעוּף לְעִפְעוּף

רְאִיתִיָהּ

חֲמַקְמַקָּה וּמְשַׁכֶּרֶת

רְאִיתִיָהּ

בִּמְלֹא עֶרְיָיתָהּ:

חֲשׂוּפָה

עֲכוּרָה

מְטֻשְׁטֶשֶׁת

רְאִיתִיָהּ -

תּוֹדָעָתִי שֶׁנִזְדַּקְּנָה

קָפְצָה לְבִקּוּר אַחֲרוֹן

הִתְמַסְּרָה כְּזוֹנָה מְיֻחֶמֶת

הִתְנַצְּלָה

הִתְאַבְּדָה

רְאִיתִיָהּ.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
אהבתי
Please reload

Please reload

Please reload