סתיו לוי – שני שירים
כל הארציות הזו
אַחֲרֵי הַכֹּל
אוּלַי כְּבָר לְעוֹלָם לֹא תִּפְרְשִׁי מֵחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה
וּלְמַעֲשֶׂה, זֶה לֹא עָמַד עַל הַפֶּרֶק מֵעוֹלָם.
הֲרֵי בְּקָרוֹב, וּכְבָר עַכְשָׁו,
אַתְּ אִמָּא
וְהַיֵּשׁ חַיִּים מַעֲשִׂיִּים יוֹתֵר?
לָקוּם כָּל בֹּקֶר וְלָשֵׂאת בְּגוּפֵךְ חַיִּים,
לָחוּשׁ בִּכְאֵבֵי הַגַּב,
לְהַקְפִּיד לִשְׁתּוֹת מַסְפִּיק מַיִם,
לָלֶכֶת כָּל חֲצִי שָׁעָה לַשֵּׁרוּתִים,
לָתֵת לְגוּפֵךְ לְשַׁנּוֹת צוּרָה,
וְאַחֲרֵי –
לְהָנִיק, לְהַחֲלִיף חִתּוּל, לְהָרִים,
לָתֵת נְשִׁיקָה,
לְהַשְׁכִּיב לִישֹׁן.
וּבְכָל הָאַרְצִיּוּת הַזּוֹ טְמוּנָה הָרוּחַ
שָׁם תִּהְיִי הַכֹּהֶנֶת הַגְּדוֹלָה.
גם בין זוג אוהבים מתקיימים מעת לעת קרבות חורבן
אֶמֶשׁ בִּקַּשְׁתִּי לְמוֹסֵס
אֶת כָּל שְׁכָבוֹת הַהֶרֶס
שֶׁהָיוּ בְּמַגָּעֵנוּ לַיְלָה קֹדֶם –
לִטּוּף בִּמְקוֹם לְפִיתָה,
תְּנוּעָה בִּמְקוֹם כְּנִיעָה.
גַּם בֵּין זוּג אוֹהֲבִים
מִתְקַיְּמִים מֵעֵת לְעֵת קְרָבוֹת חֻרְבָּן.
מַאֲבָק בֵּין אִשָּׁה לְגֶבֶר
שֶׁהֵם לֹא רַק אֲנַחְנוּ,
יֵשׁ בָּנוּ שׁוֹשָׁלוֹת
שֶׁל נָשִׁים מְרַצּוֹת,
שֶׁל מַגָּע כָּפוּי,
שֶׁל גֶּבֶר הַהוֹלֵךְ שׁוֹלָל אַחֲרֵי אוֹנוֹ.
בְּמִטָּתֵנוּ,
גַּם אֲנַחְנוּ מְגַלְּמִים
אֶת כָּל הַתַּפְקִידִים
בַּדְּרָמָה הַזֹּאת.
וּמַזָּל לָנוּ
שֶׁאֵינֶנּוּ חָגִים בְּמַעְגָּלִים,
שֶׁאֵינֶנּוּ כְּלוּאִים בְּכֶלֶא נְבוּאַת הַזַּעַם עַל עֹנֶג וּשְׁלִיטָה,
שֶׁהִתְאַחַדְנוּ בִּבְרִית שֶׁל נֶחָמָה.
Comments