עומר ברקמן – שני שירים

אסור לישון עם מירב

 

1

אַתְּ לֹא רוֹאָה שֶׁאֲנִי פֹּה

אַתְּ רוֹאָה אֵיזֶה אוֹר שֶׁהוֹלֵךְ וְנִכְפָּל

וּמְסַנְוֵר עַד שֶׁאֲנִי נֶעֱלָם

בְּחַיָּי, מֵרַב, שֶׁזֶּה לֹא מוּבָן.

 

נִצְמָד אֵלַיִךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפְּלִי

אַתְּ מַחְזִיקָה לִי אֶת הַיָּד

מָה אַתְּ בֶּאֱמֶת רוֹאָה?

מָה אַתָּה בֶּאֱמֶת רוֹצֶה?

 

זֶה רַק דִּבּוּרִים, אַתְּ אוֹמֶרֶת

וַאֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת זֶה חַד

אָסוּר לִישֹׁן עִם מֵרַב, אַתְּ אוֹמֶרֶת

אֲנִי עוֹזֵב לָךְ אֶת הַיָּד.

 

2

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁנִּמְשָׁכִים

מִתְּחִלַּת הַזְּמַן וְעַד לְקָצֵהוּ

כְּמוֹ הַכְּבִישׁ

בַּלַּיְלָה שֶׁנָּסַעְתִּי מִמֵּךְ

דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף

כְּמוֹ הָעֶצֶב

כְּמוֹ הַלַּיְלָה

אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתִּי לָךְ אֶת הַיָּד

כְּמוֹ צַלָּקוֹת מְכֹעָרוֹת בָּעוֹר הַמְּחֻסְפָּס

כְּמוֹ מִלִּים חַדּוֹת שֶׁזּוֹרְמוֹת בְּמַחְזוֹר הַדָּם

דְּבָרִים שֶׁקּוֹשְׁרִים אוֹתָנוּ

מִמֶּרְחַק הַזְּמַן

 

3.

תְּהוֹם שֶׁל בְּדִידוּת נִפְעֶרֶת

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ

וְעוֹד מַשֶּׁהוּ נִסְדָּק 

וְדַרְכּוֹ דּוֹלְפִים

זִכְרוֹנוֹת מְסַנְוְרִים

וְאוֹר מְלֻכְלָךְ

וְכָל מָה שֶׁהָיָה שֶׁלָּנוּ

וְעַכְשָׁו הוּא רַק שֶׁלָּךְ

וּבְכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ  

שְׁמֵךְ נִלְחָשׁ 

מֵרַב

 

לבד

 

אַתָּה שׁוּב הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת

בְּעַרְפֶל בֹּקֶר שֶׁל דֶּרֶךְ מִזְרָח

אַתָּה שׁוּב לְבַד

סְבַךְ הַקָּנִים מַרְטִיב אֶת רַגְלֶיךָ (שֶׁנִּרְדְּמוּ)

אַתָּה מְנַעֵר אוֹתָן

הַצִּרְצָרִים מְנַסְּרִים בְּרֹאשְׁךָ (שֶׁהִתְעוֹרֵר)

אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה נִמְאָס 

בִּשְׂפָתַיִם יְבֵשׁוֹת

אַתָּה לוֹחֵשׁ אֶת שְׁמָהּ

וְנוֹדֵר נֶדֶר שֶׁל שְׁתִיקָה

 

אַתָּה שׁוּב הוֹלֵךְ בָּרְחוֹבוֹת

בְּפִיחַ צָהֳרַיִם שֶׁל אֶרֶץ מִזְרָח

אַתָּה שׁוּב לְבַד

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בִּשְׂעָרְךָ (שֶׁהִסְפִּיק לִגְדֹּל)

אַתָּה גּוֹזֵר אוֹתוֹ

הַיָּרֵחַ מְסַנְוֵר אֶת לִבְּךָ (שֶׁהִסְפִּיק לְהִתְרַחֵב)

אַתָּה מְכַוֵּץ אוֹתוֹ

בְּעֵינַיִם יְבֵשׁוֹת

אַתָּה מוֹדֶה

יָכֹלְתָּ לֶאֱהֹב אֲפִלּוּ יוֹתֵר

 

עֻבְדָּה

 

Share on Facebook
Share on Twitter
אהבתי
Please reload

Please reload

Please reload