רון דהן - שני שירים
*
הַבֹּקֶר הַזֶּה, דָּרוּךְ כְּמוֹ קֶשֶׁת.
הָאוֹר הָאַלִּים, עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד.
הַגַּנֶּנֶת מוֹשִׁיטָה אֵלָיו זְרוֹעוֹת כְּמוֹ נָהָר גּוֹאֶה אֶל
נְקִיק בְּסֶלַע.
חוּשַׁי נִדְרָכִים (מַדּוּעַ אֵינָם מַכִּירִים בַּתְּבוּסָה הַצְּפוּיָה לָהֶם?
יוֹם יוֹם, כְּמוֹ פְּעִילִים פּוֹלִיטִיִּים).
אֲנִי נוֹסֵעַ בְּתוֹךְ הַנְּהָרָה הַזֹּאת
תַּחַת שְׁמֵי הַדָּם, הַלֵּב מְכֻוָּץ כְּאֶגְרוֹף.
רַק הָעֵינַיִם פְּקוּחוֹת. שְׂרֵיפַת הַקַּיִץ בּוֹעֶרֶת בַּזְּגוּגִיּוֹת
וְאֵין נֶחָמָה מִלְּבַד הַמִּצְמוּץ.
*
פַּעַם אַחַת נוֹתַרְתִּי לְלֹא אֵשׁ
הַשֶּׁמֶשׁ הִזְהִיב מֵעַל קַו הָרֶכֶס
וְהָאֲדָמָה הָיְתָה רַכָּה וְחַמָּה כְּעוֹר.
סְנֶה הַנֶּפֶשׁ כָּבָה.
וְיָדַעְתִּי,
אֵין דָּת כְּמוֹ דָּת הַבְּדִידוּת
וְאֵין צֶדֶק מִלְּבַד צֶדֶק הַגּוּף.
כַּפּוֹת יָדַי נִקְמְצוּ לְאֶגְרוֹף
כּוֹכָב נִצַּת מֵעַל הָרֶכֶס.