רונית בכר שחר – שני שירים

*

לֹא הָלַכְתִּי כִּי רָצִיתִי

כִּרְדוּפַת שִׁגָּעוֹן הָלַכְתִּי

וְהִלְכוֹתַי עַמִּי

נִרְדַּפְתִּי שׁוּב וָשׁוּב אַצָּה רָצָה מְקֻצֶּרֶת נְשִׁימָה

עַל יַד בְּנֵי עַוְלָה מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת מִזְּמַנִּים חֲשׁוּכִים

הַשְּׁכֵנִים בֵּית הַסֵּפֶר הַמּוֹרִים

הַבָּנִים (גַּם הַגְּבָרִים) שֶׁחָמְדוּ (רַק) אֶת גּוּפִי

הַמַּעֲרֶכֶת הַגְּדוֹלָה צָחֲקָה לָהּ, לָה לָה לָה

הַצִּיּוּנִים הַמַּסְרִיחִים, הָאֹכֶל שֶׁלֹּא סִיַּמְתִּי

הָאֹכֶל שֶׁכֵּן סִיַּמְתִּי, אֲבָל מַהֵר מִדַּי

כְּאֵבֶיהָ כְּאֵבַי כְּאֵבֵיהֶם כְּאֵבָיו

הָאִישׁ הַהוּא, חוֹבוֹתָיו

חֶבְרַת חַשְׁמַל מִסֵּי עִירִיָּה עֵרֶךְ מוּסָף עֵרֶךְ מֻקְטָן

חוֹבוֹתַי אֶל יְלָדַי

אִמִּי אִמִּי אִמִּי

דְּבָרָיו שֶׁל אָבִי אֵלַי

הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּי

הַמִּלִּים שֶׁכִּנּוּנִי בָּן

אֵלֶּה שֶׁלֹּא

וְעַצְמִי

שֶׁהִסְתּוֹבֵב כַּעֲנָק גַּמָּד

מָלֵא פְּחָדִים עָצוּב מְחֻסַּר אַהֲבָה

נִלְקַח מֵעִמִּי

נֶאֱנַס

*

גֶ׳נִיפֵר לוֹפֶּז מְבַלָּה אֶת יָמֶיהָ עִם עֶלֶם

צָעִיר מִמֶּנָּה בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנִּים

מָדוֹנָה עֶשְׂרִים, מֶרְחַק שְׁנוֹת אוֹר כִּמְעַט

סוּזָן סֶרֶנְדוֹן חַיָּה בְּעַבָר עִם טִים רוֹבִּינְס

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֶבְדֵּל

וַאֲנִי מִמְּךָ הִרְחַקְתִי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שֶׁלֹּא אֶתְבָּדֵל

אֶת שְׁנוֹתַי תְנַעֵר

בֵּינֵינוּ

מִי בִּכְלָל סוֹפֵר