רענן בן-טובים – שני שירים

גילויים בסיסיים

וְהַחֹק הַגָּבוֹהַּ הוּא שֶׁהָאֹשֶׁר

מַגִּיעַ עִם גֵּרוּד נִימֵי הָעוֹר

וְכָל שֶׁנּוֹתַר לִסְפֹּג

הוּא אֶת מְחִירוֹ הַמַּאֲמִיר

בִּקְרָעָיו הַמִּתְרַחֲבִים שֶׁל הַיּוֹם.

מְצוּלוֹת הַזְּמַן יוֹדְעוֹת אֶת שֶׁהַקֶּצֶף מַכְמִין

וְהֵן שׁוֹתְקוֹת כְּמוֹ מְרַגֵּל שֶׁלֹּא חָזַר מֵהַכְּפוֹר,

וְעַד שֶׁהַדַּלֶּקֶת תִּתְבַּסֵּס וְתַתְסִיס אֶת מֵי הַיָּם

וּתְגַלֶּה אֶת חֻלְשַׁת לִבּוֹ הָאוֹהֵב שֶׁל פּוֹסֵידוֹן

מְשֻׁפָּד כָּרָאוּי עַל קִלְשׁוֹן סְעָרָה מְדַמֶּמֶת

רְאִי, מֹתֶק,

אֵיזוֹ שְׁקִיעָה מֻפְלָאָה

מוֹרֶטֶת אֶת הָעוֹלָם מִיְּגוֹנוֹ.

אור יקרות

אַל תִּכְעֲסִי, אֲהוּבָה. הָאֹשֶׁר

מַגִּיעַ בְּמָנוֹת קְטַנּוֹת,

וַאֲנַחְנוּ

קַבְּצָנִים שֶׁל הָרוּחַ, הַמְּפַזֶּרֶת אוֹתוֹ

בְּקֶרֶן הָרְחוֹבוֹת

שֶׁל שִׁגְרַת הַיּוֹם וּשְׁאֵרִית הַלַּיְלָה

בַּדַּקּוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לָנוּ לְהַחְזִיק אֶצְבָּעוֹת

לָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת, שֶׁתִּפָּגַּשְׁנָה בַּחֲטָף

וּתְחַיֵּכְנָה בְּאוֹר יְקָרוֹת.

אָז תֵּדְעִי שֶׁהָאֹשֶׁר הִצְלִיחַ

לְהִדָּחֵק בֵּין סִדְקֵי עַרְפִּיחָהּ שֶׁל הָעִיר,

שֶׁסּוֹגֶרֶת עַל הַזְּמַן, הַבּוֹרֵחַ מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֵינוּ

הַכּוֹעֲסוֹת עַל שִׁגְרַת הָאֹכֶל הַמָּהִיר,

הַמַּשְׁמִין בָּנוּ חוֹמוֹת, מֻבְרְחוֹת הַבְּרִיחִים

בְּשַׁעֲרֵי הַתִּקְוָה, הַהִיא

לִטְרֹף אֶת הַחַיִּים

שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ,

וְאִישׁ לֹא אָמַר לָנוּ כְּשֶׁזֶּה קָרָה.

אָז אַל תִּכְעֲסִי, אֲהוּבָה. הָאֹשֶׁר ---

מַגִּיעַ,

גַּם אִם בְּמָנוֹת קְטַנּוֹת, וַאֲנַחְנוּ

קַבְּצָנִים שֶׁל הָרוּחַ,

הַמְּפַזֶּרֶת אוֹתוֹ

בְּקֶרֶן הָרְחוֹבוֹת,

שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים בָּהּ תָּדִיר,

וְכָל שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְהִתְבּוֹנֵן בְּעֵינַיִם חֲפֵצוֹת

וּלְהָאִיר

אֶת כָּל הָעִיר

בְּאוֹר יְקָרוֹת.