שירה כהן – שני שירים

מותי

אִם אָמוּת לִי פִּתְאֹם בְּשָׁכְבִי בַּמִּטָּה

וַאֲרוֹן הַבְּגָדִים מְבֻלְגָּן וּפָתוּחַ

(אוֹ בְּאֹפֶן חָשׁוּד מְסֻדָּר וְסָגוּר...)

הַמַּחְשֵׁב דּוֹלֵק, וְהַכֹּל כְּמוֹ תָּמִיד

עוֹרִי הַבּוֹהֵק לָבָן וְחָלָק

כְּאִלּוּ לִקְרַאת הַצַּעַד הַבָּא

אֶהְיֶה רֵיקָה מִן הָרַעַל

(שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל קְצָת שׁוֹקוֹלָד בַּקֵּבָה

וְצָרֶבֶת קַלָּה בַּגָּרוֹן)

כֻּלִּי יְדִיעָה שֶׁל שִׂמְחָה וּשְׁלֵמוּת

ולְַעגַ לְאֵלוּ שֶׁיקְִּרְבוּ

עִם הַנִּיצוֹץ שֶׁמִּבַּעַד לַקֶּמֶט -

לְגַלּוֹת כִּי מוֹרֶשֶׁת קָשָׁה - אַכְזָרִית

(שֶׁל דִּכָּאוֹן, טֵרוּף וּתְשׁוּקָה - )

פָּסְחָה עֲלֵיהֶם וּפוֹרַחַת הַחוּצָה

וּכְבָר מַגִּיעִים רִגְעֵי הַשַּׁלְוָה

שֶׁל מִי שֶׁפִּקְחוֹן חַיַּי הַשְּׁקֵטִים

עוֹרֵר בָּהֶם דַּחַף לִנְקָמָה

וְגַם אִם מִישֶׁהוּ יָבוֹא וְיֹאמַר

"בְּסַךְ הַכֹּל זֶה הָיָה מָוֶת סְתָם

אוּלַי מִדֹּם לֵב, אוּלַי מִשָּׁבָץ..."

הֵם יְצַקְצְקוּ וּמַבָּטָם מְלַגְלֵג

עַד שֶׁכְּבָר לֹא יִהְיוּ לִי

פָּנִים.

*

אָז כְּשֶׁרָצִיתִי לָקוּם וְלָצֵאת

(בְּעֶצֶם רָצִיתִי לָלֶכֶת הַבַּיְתָה)

מִבְּלִי לְסַיֵּם אֶת סֵפֶל הַתֵּה

בִּקְּשָׁה שֶׁאֶרְאֶה תְּמוּנוֹת יְשָׁנוֹת

(כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא אָבוֹא גַּם מָחָר

כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא גִּלִּיתִי לָהּ סוֹד...)

כָּךְ נִרְאֲתָה כְּשֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹש

("נַסִּי לְנַחֵשׁ מִי חָסֵר בַּתְּמוּנָה,

נַסִּי לְנַחֵשׁ מֶה הָיָה קֹדֶם...")

בְּגִיל 15 צוֹעֶדֶת בַּפַּארְק

(אוּלַי זֶה לֹא פַּארְק כִּי יֵשׁ שָׁם גָּדֵר -

שְׁתֵּי הַיָּדַיִם צְמוּדוֹת מֵאָחוֹר...)

בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה כְּבָר יָדְעָה

לִמְשֹׁךְ אֶת הַלַּיְלָה אֶל הַלֵּילוֹת הַבָּאִים

וּלְסַפֵּר אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה הַקְּדוּמָה

שֶׁל עַמִּים קְדוֹשִׁים - שֶׁכָּעֵת הֵם אֵינָם

חַיֵּי נִשּׂוּאִין - גֶּבֶר, תִּינוֹק

(כַּמָּה פָּשׁוּט לְטַשְׁטֵשׁ סִימָנִים)

"לָמָּה אֵין כֶּלֶב? אַתְּ אוֹהֶבֶת כְּלָבִים"

לָמָּה אַתְּ לֹא מְגַדֶּלֶת שֵׂעָר

וְאֵיךְ הֵעַזְתְּ לְעוֹרֵר בִּי בּוּשָׁה

כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָךְ פַּעַם

שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ -

כְּמוֹ חַיָּה

וְנָגַעְתִּי וְהָלַכְתִּי

וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתְּ לִי לַחְזֹר

וְיָכֹלְתִּי לְוַתֵּר (זֶה עִנְיָן דֵּי פָּשׁוּט)

לוּ רַק הָיִית אוֹמֶרֶת שֶׁטּוֹב לָךְ

(גַּם אִם "טוֹב "זֶה דָּבָר יַחֲסִי)

לוּ רַק הָיִית מִתְגּוֹרֶרֶת פִּתְאֹם

בְּבַיִת קָטָן עִם גִּנָּה וְחָצֵר