עדי פלד שריג - שיר
בחינת בגרות
עָזַבְתִּי אֶת הַבַּיִת בְּגִיל שְׁבַע עֶשְׂרֵה.
הָעֻבְדָּה הַזּוֹ לֹא עִנְיְנָה אַף אֶחָד מֵהַמּוֹרִים שֶׁלִּי,
גַּם לֹא אֶת הַיּוֹעֶצֶת הַחִנּוּכִית.
כֻּלָּם אָמְרוּ רַק
שֶׁבְּלִי בַּגְרוּת מְלֵאָה לֹא אַגִּיעַ לִכְלוּם.
בַּשִּׁעוּרִים לֹא סִכַּמְתִּי, הִפְנַמְתִּי רַק אֶת חֹסֶר הָאֱמוּנָה שֶׁלִּי בְּעַצְמִי.
אֶת הַחֹמֶר הָרַב שֶׁיֵּשׁ לְהַסְפִּיק וְלִדְחֹס וְלִלְעֹס עִם הַטַּעַם הַמַּר,
בָּלַעְתִּי בְּבִּיסִים קְטַנִּים.
שִׁעוּרֵי הַבַּיִת הָיוּ גִּבֶּנֶת
עַל הָעוֹלָם הַחָפְשִׁי שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרַיִם.
בִּקַּשְׁתִּי לִנְשֹׁם, לְהַקְשִׁיב, לַחְשֹׁב, לִהְיוֹת בַּחוּץ יוֹתֵר
מֵהַפְסָקָה פְּעִילָה שֶׁל עֶשְׂרִים דַּקּוֹת לְאַחַר יְשִׁיבָה שֶׁל שְׁעָתַיִם.
אֶת מִי שֶׁאֲנִי,
אֶת מָה שֶׁעָבַרְתִּי בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים אֲרֻכּוֹת כְּמוֹ
אַלְגֶּבְּרָה דִּיפֶרֶנְצְיָאלִית
בִּקְּשׁוּ לְצַמְצֵם לְדַפֵּי הַבְּחִינָה הַצָּרִים.
אֶת כָּל הַצִּיּוּד הָאִישִׁי לְהַשְׁאִיר בַּתִּיק
אֶת הַתִּיק לְהַשְׁאִיר לְיַד הַקִּיר
אֶת הַחֲלוֹמוֹת, הָרְגָשׁוֹת, אֶת הַחַיִּים
לְהַדְחִיק.
הָקִיאוּ תַּאֲרִיכִים, מִסְפָּרִים,
הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּנֻּסְחָאוֹת הַמְּקֻבָּלוֹת אֲשֶׁר שִׁנַּנְתֶּם בַּלֵּילוֹת
בַּיּוֹמַיִם הָאַחֲרוֹנִים.
שְׁעַת הַתְחָלָה וּשְׁעַת סִיּוּם מְדֻיָּקוֹת,
כְּאִלּוּ הַכֹּל כָּל כָּךְ מֻחְלָט תָּמִיד.
רַק עִם לִוּוּי מֻתָּר לָצֵאת לְשֵׁרוּתִים.
אֵיפֹה הָיָה הַלִּוּוּי שֶׁלָּכֶם כְּשֶׁהָיִיתִי לְבַד?
כְּשֶׁעָשׂוּ עָלַי חֵרֶם?
כְּשֶׁשָּׁבַרְתִּי שִׁנַּיִם עִם צָרְפָתִית וְחָרַשְׁתִּי בְּזֵעַת אַפַּיִם לִשְׁתֹּל בִּי פְּעָלִים שֶׁהַיּוֹם
אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת?
אֵיפֹה הֲיִיתֶם כְּשֶׁהַמּוֹרָה לַמָּתֶמָטִיקָה כָּתְבָה לִי עַל הַמִּבְחָן שֶׁהִיא מְאֻכְזֶבֶת?
מַשְׁגִּיחַ,
אַל דְּאָגָה, אֵינֶנִּי מְעֻנְיֶנֶת לְהַעֲתִיק דָּבָר.
אֵיךְ לֹא הִשְׁגַּחְתֶּם שֶׁדַּוְקָא בְּסִפְרוּת אֲנִי טוֹבָה?
אֵיךְ לֹא הִשְׁגַּחְתֶּם שֶׁאֲנִי סַקְרָנִית מִטִּבְעִי
שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת לְהַעֲמִיק
שֶׁיֵּשׁ בִּי יָזְמָה וְחַדְשָׁנוּת
שֶׁיֵּשׁ בִּי אַהֲבָה?
אֲנִי, עִם צִיּוּן מְשֻׁכְלָל שֶׁל שִׁבְעִים בְּבַגְרוּת חֲסֵרָה,
שֶׁהוֹרַדְתִּי אֶת הַמְּמֻצָּע הָאַרְצִי,
לָמַדְתִּי לְבַד אֶת הַחֹמֶר
לַבַּגְרוּת שֶׁל עַצְמִי.