וסיל מאכנו – שלושה שירים

מדור לשירה מתורגמת בעריכת גילי חיימוביץ'

יהודה עמיחי

הֶרְבֶּרְט הֵבִיא אֵלַי אֶת יְהוּדָה עַמִּיחַי שֶׁיִּבַּשְׁתִּיו כְּצֶמַח לָעִשְׂבִּיָּה

וְהִשְׁאַרְתִּיו תַּחַת הַשֵּׁם קַקְטוּס צַבָּר אַף כִּי עַמִּיחַי נוֹלַד בְּגֶרְמַנְיָה

וְהַצַּבָּר הוּא יְהוּדִי שֶׁנּוֹלַד בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

הֶעָלֶה עַמִּיחַי הָיָה מוּנָח זְמַן רָב בְּאֵיזֶה סֵפֶר גֶּרְמָנִי עַל הַסּוּרֵיאָלִיזְם

וְסוֹף-סוֹף הִדִּיף אֵלַי רֵיחַ אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וּפִזַּרְתִּי הָאֲבָנִים הָהֵן בַּשִּׁירִים

כְּמוֹ כְּתָמִים שְׁחֹרִים[1] עַל בַּד לָבָן וְהֵן הִתְכַּסּוּ בַּאֲזוֹבִים יְרֻקִּים

בְּסֵפֶר הַגְּבָעוֹת וְהַשָּׁעוֹת[2]

סַנְדוּ דָּוִד וּמַרְגָּלִית מַתִּתְיָהוּ סִפְּרוּ לִי עַל עַמִּיחַי

כַּאֲשֶׁר יַחַד עִם סַנְדוּ נָסַעְנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּנוֹבִי סָאד[3]

וְעִם מַרְגָּלִית יָשַׁבְנוּ בְּמִסְעֶדֶת מְלוֹן Casino טָבַלְנוּ לֶחֶם לָבָן בִּדְבַשׁ שֶׁנִּגַּר עַל אַמּוֹתֵינוּ עַד הַמַּרְפֵּקִים

בְּעֶרֶב לְזִכְרוֹ בִּנְיוּ יוֹרְק שָׁעָה שֶׁהוּקְרְאוּ שִׁירָיו

לְכָל אֶחָד חֻלְּקוּ עָתְקֵי הַשִּׁירִים בִּשְׁתֵּי שָׂפוֹת – עִבְרִית וְאַנְגְּלִית –

וְכָל הַקָּהָל זִמֵּר אֶת צְלִילֵי הָעִבְרִית כְּאִלּוּ כָּל אֶחָד לִפְנֵי כֵן מִלֵּא פִּיו

זֵיתִים בַּמִּזְנוֹן

בָּעֶרֶב הַהוּא נִתַּךְ גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת לֹא הָיָה שׁוּם סִכּוּי לִתְפֹּס מוֹנִית

הַמִּטְרִיּוֹת הִתְפָּרְצוּ לְהֵחָלֵץ מֵהַיָּדַיִם וְעָפוּ יַחַד עִם בַּעֲלֵיהֶן בִּמְבוֹאוֹת New York University

וְלֹא הָיָה אֶת מִי לִשְׁאֹל אֵיךְ מַגִּיעִים לָרְחוֹב שֶׁבּוֹ מְמֻקָּם Jewish Center

סְטוּדֶנְטִית אַחַת שֶׁפָּגַשְׁתִּי בְּאַקְרַאי בִּרְחוֹב רֵיק מֵאָדָם

הִצְבִּיעָה לִי אֶל הַבִּנְיָן שֶׁסְּבִיבוֹ חַגְתִּי בְּחֹסֶר יֶשַׁע חֲצִי שָׁעָה לְפָחוֹת

וְשָׁעָה שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתָּהּ הָרוּחַ חִלְּצָה מִטְרִיָּה מִיָּדָהּ וְרַצְתִּי אַחֲרֵי הַמִּטְרִיָּה הַהִיא כִּי הִרְגַּשְׁתִּי אָשֵׁם

וְהִיא עָמְדָה מְחַיֶּכֶת בַּגֶּשֶׁם

[1] אלוזיה לשמם של מכתבי האיומים של הפירטים (למשל, בספר "אי המטמון").

[2] ספרו של וסיל מאכנו (1996).

[3] העיר השנייה בגודלה בסרביה.

* * *

אֱלֹהַי

אֲנִי אוֹמֵר

אֱלֹהַי

אָנָּא, תֵּן לִי עוֹד שִׁיר אֶחָד,

עוֹד סֵפֶר אֶחָד

עוֹד מִקְטֹרֶן אֶחָד

עוֹד יוֹם אֶחָד

טוֹב – אוֹמֵר

אֱלֹהִים

קַח לְךָ:

עוֹד יוֹם אֶחָד

עוֹד מִקְטֹרֶן אֶחָד

עוֹד כַּמָּה שִׁירִים

וּמַשְׁלִיךְ – כְּמוֹ לְיוֹנָה –

אֶת אֵלֶּה הַפֵּרוּרִים

מִכַּף יָדוֹ הַמְּחֹרֶרֶת

אַךְ זֶה לֹא יוּכַל

לְהִמָּשֵׁךְ לָעַד?

לֹא יוּכַל –

מַסְכִּים אִתִּי

אֱלֹהִים

וּבְבוֹא הַיּוֹם יִשְׁלַח אֶת שׁוֹמֵר

הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁיִּנְעַל

אֶת כָּל הַיָּמִים שֶׁחָיִיתִי

* * *

הַמּוֹלֶדֶת

הַמּוֹלֶדֶת – הִיא סָבִי וַאֲנִי

שֶׁעֶרֶב חַג הַטְּבִילָה[4]

סוֹבְבִים מְהַלְּכִים בְּמִשְׁקֵנוּ

מְקַדְּשִׁים אֶת מִקְנֵנוּ

שֶׁנִּרְכַּשׁ בִּיְגִיעַ כַּפָּיו

אֲנִי נוֹשֵׂא אַחֲרָיו מַיִם קָרִים בִּקְעָרָה אַדִּירָה

כְּמוֹ יָרֵחַ מָלֵא וְאֵינִי שׁוֹפֵךְ אַף טִפָּה

הַמּוֹלֶדֶת – זוֹהִי יַלְדָּה קְטַנְטַנָּה עַל חוֹל הַגָּדָה

גְּלוּיוֹת לָעַיִן רַק תְּנוּעוֹת הַצִּפּוֹר

שֶׁל גּוּפָהּ

וּמִשּׁוּם-מָה הִיא דּוֹמָה

לְבִתִּי.

4 - חג נוצרי לזכר טבילתו של ישו בידי יוחנן המטביל, חל בימים 19-18 בינואר. המים שקודשו לכבוד החג נחשבים סגולה נגד מכאובים רבים, משקים בהם את החולים ומזים אותם על כנסיות, בתי מגורים ושאר המבנים במשק הבית, על בני המשפחה ועל בהמות הבית, על מנת לקדשם.

מאוקראינית: אנטון פפרני

וָסיל מַאכְנוֹ (1964, אוקראינה) –

Vasyl Makhno

משורר, סופר, מסאי ומתרגם. חיבר שנים עשר ספרי שירה שהחדש שבהם הוא "גשר נייר" (2017). שיריו, סיפוריו ומסותיו של מאכנו תורגמו לעשרים וחמש שפות בעולם, ופורסמו בספרים בפולין, ארה"ב, רומניה וסרביה. מאכנו זכה במספר פרסים ספרותיים, ובהם הפרסים הבינלאומיים "פובלייה מוראבה" (2013)

ו"ספר השנה של בי.בי.סי" (2015).

החל משנת 2000 מתגורר בניו-יורק.

השירים לקוחים מספרו של מאכנו, "פרשנות פרטית להיסטוריה" שייצא בקרוב בהוצאת 'חבר לעט'.

צילום תמונת המשורר: מילאנה אנרושקוק