עדי וולפסון – שלושה שירים
עכשיו
אֲנִי צָרִיךְ שֶׁמַּשֶּׁהוּ גָּדוֹל יִקְרֶה
מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּזַעְזֵעַ אֶת עוֹלָמִי
שֶׁיַּרְעִיד אֶת קִירוֹת הָאֹשֶׁר
כְּשֶׁהַכֹּל קוֹרֵס אֶל הַחַיִּים
כְּשֶׁהַכֹּל נִהְיָה מַיִם
כְּשֶׁהָאֹפֶק חָסוּם אֶל הַחֲלוֹם
מִישֶׁהוּ שֶׁיִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת
יִכָּנֵס אֶל הַחֶדֶר
וְיֹאהַב אוֹתִי
קנאה
דֻּבָּה גְּרִיזִילִית גִּדְּלַה אוֹתִי חֲלֵב כּוֹכָבִים הָיָה מְזוֹנִי הָעִקָּרִי (דובה גריזלית / יונה וולך)
רָאִיתִי אוֹתָהּ
דֻּבָּה גְרִיזְלִית גְּדוֹלָה
בַּמַּעֲבֶה הַיַּעַר
מְשַׂחֶקֶת עִם הַיְּלָדִים
בְּמוֹרָד הַנָּהָר
מְנִיקָה אוֹתָם חֲלֵב כּוֹכָבִים.
וַאֲנִי עוֹמֵד בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם
וְשׁוֹתֵק.
אֶמְדָע
לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִבְחֹר בֵּין
אָמָּנוּת לַמַּדָּע?
יֵשׁ לִי אֶמְדָע בְּרוּרָה נֶגֶד
בְּחִירָה. בַּמַּעְבָּדָה שֶׁלִּי
הַמַּחְשֵׁב מַדְפִּיס שִׁירִים
וּמִשְׁוָאוֹת בְּאוֹתָהּ
הַשּׁוּרָה, לֹא מַבְחִין בֵּין דְּיוֹ לִדְיוֹ,
וּבַחֲלוֹמוֹת לֵאוֹנָרְדוֹ דֶּה וִינְצִ'י
מְרַחֵף מֵעָלַי, סָפֵק בְּדֶגֶם מַסּוֹק
סָפֵק כְּמַלְאָךְ וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה.