שולמית אפּפל - ראיון

המשוררת שולמית אפּפל, פרסמה עד כה שישה ספרי שירה. שיריה תורגמו לאנגלית, רוסית, איטלקית וקרואטית וכן פורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת רבים, בהם גג, הליקון, דקה, מאזנים ועיתון 77. על יצירתה קיבלה אפפל פרסים רבים: פרס קוגל לשירה, פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול, מקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר של עיתון הארץ ב-2012 ופרס רמת גן לספרות.

מתי התחלת לכתוב שירה?

התחלתי לכתוב בגיל 13, סיפורים קצרים לעיתון בית הספר.

מה מניע אותך לכתיבה?

הכתיבה התחילה כאקט הישרדותי וגיליתי שכאשר אני כותבת אין בזה דמיון אלא החיים ממש.

האם יש לך הרגלי כתיבה, למשל כתיבה בשעות או ימים מסוימים?

אני מעדיפה לכתוב בבוקר, אבל לפעמים אין ברירה ואני יושבת לשלחן הכתיבה גם בלילה.

ספר השירה האחרון שקראת ואהבת.

לאחרונה קראתי את ספרה החדש של המשוררת ריקי דסקל, "כְּמוֹת שֶׁהוּא", ואני ממליצה עליו בחום.

במשפט אחד, מהי שירה עבורך?

לא מזהה את עצמי בלעדיה.

משורר/ת שהלך לעולמו והיית שמחה לשבת איתו על כוס קפה, ומדוע?

זה יהיה וודאי מישהו שלא נצטרך לדבר ונשב ונשתוק יחד. ובכל זאת, ביאליק הוא האיש והמשורר שאותו הייתי רוצה לפגוש.

שם ספרך האחרון - "פחות מאמת אין טעם לכתוב", איך את מגדירה את ה"אמת" שאת מחויבת לה? מהי "אמת" בכתיבה?

זה פשוט. אני נמנעת משורות "מקשטות" ומשאירה על הנייר רק את השורה שיש לה נשימה עצמאית, שמקומה מובטח כי היא מדויקת וחלק מחלום או מחשבה או אירוע ממנו נבע השיר.

אשמח לשמוע סיפור מעניין העומד מאחורי שיר שלך.

כל שיר שלי הוא הסיפור עצמו, על כן לא הייתי מספרת אותו שוב, טוב ממה שכבר כתבתי אותו כשיר. כל יצירה חייבת להשאיר מרווח לדמיון הקורא וזה מה שאני מקווה שאני מצליחה לעשות.

האם את מתכננת לפרסם ספר שירה חדש בקרוב?

אני עובדת כרגע על ספרי השביעי. מקווה שייצא עד הקיץ.

ציטוט משיר שלך המשקף את מצב רוחך בימים אלה.

"חַיָּה עִם הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל לָמָּה לֹא

וּמְנַסָּה לְהִזָּכֵר מָה לָעֲזָאזֵל חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי"

שתי השורות הללו פותחות את ספרי השישי, "פחות מאמת אין טעם לכתוב", בהוצ' ספרא (2012).

כתובת הבלוג של שולמית: https://shulamitapfel.wordpress.com/

צילום התמונה של שולמית: מאיה קלדרון.

שיר מתוך הספר האחרון:

לבד כמו שד / שולמית אפּפל

נִסִּיתִי לְאַדּוֹת עַצְמִי לַמָּוֶת

לְבַד כְּמוֹ שֵׁד לֹא לְהִתְגַּלּוֹת

אֲבָל הַמִּלִּים שָׁבוּ

שָׁבוּ וְהֵצִיפוּ

מָה שֶׁהִטְבִּיעַ אוֹתִי פַּעַם

לֹא יַטְבִּיעַ אוֹתִי שׁוּב