אסיף רחמים – שני שירים

*

יַלְדָּה בְּפַעֲמוֹן הַזְּכוּכִית דִּיסְקַת-אוֹר כְּפוּיָה אִוּוּש שֶׁלֹּא מִכָּאן;

בְּיָד שֶׁנִּמְחֲקָה לְתוֹךְ הָעוֹלָם אֲנִי מַגִּישׁ לָךְ אוֹתוֹ:

אֶת הָאֶחָד הַמֻּשְׁלָם.

*

צִנּוֹרוֹת מוֹלִיכֵי-אֵשׁ בְּגֶזַע הַמֹּחַ נִמּוֹחָה עֶצֶם הַמֵּצַח לֹא תּוּכַל לַזְּכוּכִית.

בַּנַּחְשׁוֹל הַנִּפְתָּל שֶׁל כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם מֻתָּכִים הֱיֵה לְאֹזֶן בְּקוֹנְכִית הַפְּלָדָה קְבֹר אוֹתְךָ בַּמַּכְשִׁירִים;

עַרְמוּמִי רוֹחֵשׁ כְּמוֹ עֲדַת זְבוּבֵי-פְּגָרִים מַפְקִיר אֶת סוֹדוֹתָיו בְּפָנֶיךָ

יָם הַדְּמָמָה הֶחָדָשׁ.