יחזקאל רחמים - שני שירים

רק העט

אַגָּדוֹת הַיַּלְדוּת וּנְבוּאוֹת הַלֵּב,

שִׂמְחַת חַיִּים מִתְפָּרְאִים, הַמַּכָּה, הַכְּאֵב.

הָאֲהוּבִים הֲכִי קְרוֹבִים, אֲפִלּוּ אַבָּא-אִמָּא,

אֲפִלּוּ קֶרֶן-דָּנָה, הָאֲהָבוֹת הֲכִי טוֹבוֹת.

הַבַּיִת, הַמִּטָּה, הַשְּׁבִילִים הַמְסֻמָּנִים,

הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, הַקָּפִיטֶרְיָה, תָּכְנִית-

הַמִּצְטַיְּנִים. הַמְּלָגוֹת, הַנּוֹצוֹת, עִטּוּרֵי

הַפְּרָסִים, חֶדְוַת הַגּוּף הַבּוֹטַחַת, הַתַּלְתַּלִּים

הַנִּפְרָשִׂים. סְפִינוֹת הַדַּיָּגִים, הָרוּחוֹת,

הַמִּפְרָשִׂים. הַחֶבְרָה בְּעַ"מ, הַמַּעֲסִיק,

רִצְפַּת הָאַרְנָק. קְטִיפַת הַסַּפָּה, הַתְּאוּרָה

הַקָּרָה, מִצְהֶלֶת הָאָבָק. רִמְזֵי הַזְּרִיחָה

הַפַּתְיָנִית, הַפַּטְרוֹן לְשָׁעָה וְסַלֵּי מַתְּנוֹתָיו.

אֲפִלּוּ אֲנִי עַצְמִי. בִּמְיֻחָד אֲנִי, וְקֹצֶר יָדָיו.

רַק הָעֵט, רַק הָעֵט לְבַדּוֹ לֹא בָּגַד.

אֲפִלּוּ בַּמְפֹאָרוֹת שֶׁבִּבְגִידוֹתָיו.

Wounded healers

אָדָם נוֹשֵׂא פְּצָעָיו בְּתַרְמִילוֹ אֶל אֹפֶק מֶרְחַקָּיו.

בְּעַצְמוֹ הוּא אָרַז, בִּבְלִי דַּעַת כִּמְעַט. מָה שֶׁבִּפְנִים

כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ וְלֹא יוּכַל לִמְסֹר לְאִישׁ. אוּלַי רַק לְהַרְאוֹת

בְּרֶגַע חֶסֶד לַהֵלֶךְ הַנָּכוֹן. אֶפְשָׁר יַחֲלִיפוּ זֶה עִם זֶה

מַבָּט צוֹלֵל אֶל אֹפֶל בֶּטֶן רְחוּשָׁה, אֶפְשָׁר שֶׁיִתְפָּרְדוּ

בְּלִי לְהָבִין עַד כַּמָּה שֶׁאַחִים, אֵיךְ אוֹר טָהוֹר חָרַךְ

בַּקַּרְקָעִית תַּרְמִיל נִגְאַל, אֵיךְ חוֹל-חָצָץ שֶׁכָּךְ נָזַל

יָרָה אֶל הַדְּרָכִים אָדָם נוֹדֵד הוֹלֵךְ וְקַל, לֹא שָׂם לִבּוֹ

עַד שֶׁתַּרְמִיל בַּלֵּה נִשְׂרָף בִּמְדוּרַת יָחִיד שֶׁל הֵלֶךְ

מִתְכַּלֶּה, נוֹשֵׁם בִּכְלוּב חָזֶה נִפְצָח, נִמְזָג

כְּמוֹ יַיִן מְשֻׁבָּח אֶל תּוֹךְ חוּפַּת הַכּוֹכָבִים.