לאה פילובסקי – שני שירים

בן לו היה לי ממנו

דְּרוֹר הָיִיתִי קוֹרֵאת לוֹ. דְּרוֹר שֶׁלִּי.

וְלֹא הָיִיתִי נוֹתֶנֶת דְּרוֹר לוֹ וּלְעַצְמִי

אֲבָל הָיִיתִי נוֹלֶדֶת מֵחָדָשׁ.

בִּמְקוֹם הַבְּדִידוּת הָאֲיֻמָּה

הָיִיתִי זוֹכָה בְּאֵימָה

אֲבָל הָיִיתִי נוֹלֶדֶת מֵחָדָשׁ.

בֵּן לוּ הָיִיתִי יוֹלֶדֶת לוֹ

הוּא הָיָה מֵמִית לִי אוֹתוֹ

אֲבָל הָיִיתִי נוֹלֶדֶת מֵחָדָשׁ.

אֱלֹהִים, לוּ נָתַתָּ לִי בֵּן מִמֶּנּוּ

הוּא הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי

אֲבָל הָיִיתִי נוֹלֶדֶת מֵחָדָשׁ.

הָיִיתִי נוֹלֶדֶת מֵחָדָשׁ

אֲבָל כָּל חַיַּי הָיִיתִי מְנַסָּה לִשְׁמֹר עַל חַיָּיו

לַשָּׁוְא.

פסטיפסטיפסטיבל

Crow realized God loved him Otherwise, he would have dropped dead

(Ted Huges)

אֲנִי זוֹכֶרֶת הֵיטֵב אֵיךְ פָּגַשְׁתִּי אֶת טֵד יוּז בְּפֶסְטִיבָל הַשִּׁירָה

בְּמִשְׁכְּנוֹת שַׁאֲנַנִּים שֶׁעָבַדְתִּי בּוֹ כְּעוֹזֶרֶת הֲפָקָה. כִּמְעַט

הָרַסְתִּי אֶת הַפֶסְטִיבָל הַהוּא בְּכִשׁוּרֵי הַהֲפָקָה הַמְּפֻקְפָּקִים שֶׁלִּי. הֵיטַבְתִּי רַק

לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַפְּתִיחָה שֶׁל הַמְּנַהֵל הָאָמָּנוּתִי שֶׁלִּיהוּדָה עַמִּיחַי לֹא הָיָה כֹּחַ לִכְתֹּב

וְהִרְשֵׁיתִי לְעַצְמִי שְׁמִינִית שֶׁבַּשְּׁמִינִית שֶׁל גַּאֲוָה כְּשֶׁהֶחְמִיא

לִי וּכְשֶׁאָמַר לְמִי שֶׁהֶחְמִיא לוֹ שֶׁהַיַּלְדָּה

כָּתְבָה אֶת הַדְּבָרִים. הוּא כָּתַב אֶת הַשִּׁירִים.

בְּרֶגַע כָּלְשֶׁהוּ מִישֶׁהוּ הִצִּיג אוֹתִי בִּפְנֵי טֵד יוּז. אוּלַי מִישֶׁהִי הִצִּיגָה. אָמַרְתִּי:

וְאוּלַי פָּגַשְׁתִּי אֶת טֵד יוּז בְּפֶסְטִיבָל שִׁירָה אֶחָד וְאֶת יְהוּדָה עַמִּיחַי בָּאַחֵר. אֵין

אֶת מִי לִשְׁאֹל. זֶה אֵינֶנּוּ וְזֶה אֵינֶנּוּ וְגַם בְּחַיֵּיהֶם הִתְעַנְיְנוּ זֶה בְּזֶה וְלֹא בִּי.

וְהִנֵּה אֲנִי כָּאן וֶאֱלֹהִים מִתְעַנְיֵן בִּי וַאֲפִלּוּ אוֹהֵב אוֹתִי אֶלָּא שֶׁאֵינֶנִּי רוֹאָה הוֹכָחָה

דַּוְקָא בְּכָךְ שֶׁלֹּא הִתְפַּגַּרְתִּי. אֵינֶנִּי זְקוּקָה לְהוֹכָחָה.

שירים
ראיון עם משורר/ת
שירה צעירה