מוריה דאום קפלן – שלושה שירים

*

קָשֶׁה לְשַׁעֵר

כְּשֶׁהַזְּכוּכִית עוֹדֶנָּה

כַּמָּה שֶׁבֶר הִיא אוֹצֶרֶת.

רֶגַע כּוֹס

וּבְמִשְׁנֵהוּ

מִטְבָּח מָלֵא כְּאֵב

מוצאי יום הכיפורים

בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים
עַל חוּטִים מְתוּחִים
בֵּין מַקּוֹרָהּ שֶׁל הַיּוֹנָה
וְקִיר מִרְפֶּסֶת הַכְּבִיסָה
תְּלוּיִים הָפוּךְ
בִּגְדִי הַלָּבָן
וְאוֹבְדָנַי שֶׁלֹּא הִלְבִּינוּ,
כְּבֵדִים וְלַחִים.
רוּחַ קַלָּה תַּעֲבִיר עֲלֵיהֶם אֶצְבָּעוֹת,
תְקַעֵר כַּף יָדָהּ
שֶׁיִּקַוּוּ תְּפִלּוֹתַי

הַמְּטַפְטְפוֹת מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת

סליחה בראשון בספטמבר

סְלַח לִי, כִּי הָלַכְתִּי.

כִּי אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת עַכְשָׁו אֶת מִילֵיךְ

אֲבָל לֹא אֶת הַשִּׁירָה.

כִּי לְעִתִּים יַגִּידוּ - לֹא עַכְשָׁו,

וְיוֹתִירוּ אֶת רְצוֹנוֹתֶיךָ שֶׁעָפוּ, צְמוּדִים לַתִּקְרָה.

סְלַח עַל הַדֶּלֶת

הַסּוֹכֶרֶת דִּמְעוֹתֶיךָ,

סְלַח עַל הַמְּכוֹנִית

הַנּוֹסַעַת, צְהֻבָּה וְטִפְּשָׁה,

מִמְּךָ

וְאַתָּה, בָּקֵשׁ סְלִיחָה

עַל קוֹמָתְךָ הַצּוֹמַחַת

בֵּין לֶכְתִּי לְשׁוּבִי